השוואת תנאי מגורי קשישים במסגרות מוסדיות בארצות שונות – ארה"ב, גרמניה, יפן, איסלנד וישראל

הטיפול בקשישים מבוצע בצורות שונות בעולם המערבי עקב הבדלים תרבותיים, חברתיים וכלכליים בין המדינות השונות. מטרת העבודה להשוות בין סוגי טיפול מוסדי בקשיש במדינות השונות לעומת המצב בישראל, בעיקר בתחום מחלקות האשפוז הסיעודי ותשושי נפש בבתי האבות.

שיטה: נבדקו תנאי מגורי קשישים באמצעות ביקורים במחלקות סיעודיות בבתי אבות בארצות הבאות: ארה"ב, גרמניה, יפן, איסלנד וישראל. הבדיקה בוצעה בתהליך הבא: ביקורים בבתי אבות בארצות הנ"ל, קיום שיחות עם צוותי הניהול, ביקורים בחדרי המגורים של הקשישים ובאזורים הציבוריים. יש לציין שזה אינו מחקר שיטתי מלא אלא התרשמות מביקורים במספר בתי אבות בארצות השונות.

תוצאות: נמצאו הבדלים בתחומים הבאים: תנאי המגורים (כמות אנשים בחדר, גודל החדר, קיום שירותים בחדרים, ריהוט וכד'), השטחים הציבוריים, הפעילות החברתית במוסד, קיום חצר, הצוות הרפואי במוסד, מימון השהיה במוסד, סוגי טיפולים לקשישים במוסד ועוד. מסקנות: קיימת השפעה רבה של משתנים תרבותיים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים על תנאי המגורים בפתרונות המוסדיים לקשישים בארצות השונות שנבדקו בעבודה זו.

ארצות הברית הפתרונות במקומות שנבדקו בארה"ב תואמים את שיטת הביטוח הרפואי שיש לכל קשיש וקשיש. אי לכך אין רופא קבוע במחלקות הסיעודיות אלא כל קשיש ממשיך לקבל סיוע רפואי מרופאו האישי. כתוצאה מכך קיימים אשפוזים בבתי חולים לעתים תכופות יותר. ברב המקומות הקשיש הסיעודי ותשוש הנפש מתגורר לבד בחדר.

גרמניה: הביקור נעשה בבית אבות יהודי. תנאי המגורים דומים מאוד לתנאים בארצות הברית בדרךכלל הקשיש מתגורר לבד בחדר. הצוות הרפואי אינו כולל רופא קבוע לכל אחד רופא משלו. יש סבסוד ממשלתי למיעוטי יכולת. יש עזרה של הקהילה היהודית.

יפן:רב הקשישים ביפן עדיין מטופלים בבית הבן הבכור . לאחרונה נפתחו יותר בתי אבות לקשישים ערירים או כאלה שילדיהם אינם גרים ביפן. המגורים מאוד פשוטים וצנועים.בכל חדר אסלת שירותים שאינה נמצאת במתחם נפרד. המקלחות ציבוריות בלבד.המקום מאוד נקי וקיים איסור להסתובב במוסד עם נעליים. כל השירותים הרפואיים ניתנים במקום. חלק משמעותי בפעילות התרבותית כולל כתיבת פואמות שנתלותעל הקיר לקריאה.

איסלנד: התנאים הכלכליים הטובים והערכים הסוציאליים של החברה האיסלנדית מגדירים תנאי רווחה טובים לקשישים כולל מחלקות קטנות, אוירה משפחתית, חדרים מרווחים, 2 דיירים בחדר כדי ליצור אינטגרציה בין הדיירים, מימון מכסף ציבורי, טיפול במעיינות חמים לדיירים.

ישראל: האילוצים התקציביים והסטנדרטים הממשלתיים מכתיבים את מבנה המוסדות לקשישים בכל הפרמטרים שהוזכרו לעיל (כגון: כמות אנשים בחדר, גודל החדר, הפעילות החברתית, סוגי הטיפולים וכד'). עם זאת, השירות הרפואי ברב המוסדות הוא ברמה טובה וכולל רופא במשרה קבועה בכל מוסד. אין צורך לנייד את הקשיש לעיתים קרובות לרופא מחוץ למסגרת ונמנעים מאשפוזים בבתי חולים עד כמה שניתן.עם שיפור המצב הכלכלי והעובדה שיותר קשישים הם בעלי ביטוחים סיעודיים, נראה שלקשישים הנאלצים לעבור למוסד תהיה דרישה לחדרים ליחידים. לאחרונה יש יותר ביקוש מצד המשפחות והקשישים לשהות בחדר לבד. סידור מסוג זה פחות כלכלי למוסד.

לסיכום: נראה שהתנאים הסיעודיים בכל מדינה ומדינה הם פונקציה של רקע תרבותיומצב כלכלי הן של הקשישים והן של המוסדות.